בשדי יער: בגן התפילה וההתבודדות פרק ל”א- מה התכלית מכל התאוות?

והנה, את חשבון הנפש הזה מכנה רבנו הקדוש בשם: “ישוב הדעת”, וזו לשונו בלקוטי מוהר”ן תנינא – תורה י: “מה שהעולם רחוקים מה’ יתברך. ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבים עצמן. והעקר – להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בוודאי ישוב אל ה'”.

אחרי שלמדנו את דברי חז”ל, רואים אנו שדברי רבנו הקדוש אינם חידוש כלל, שהרי אמרום חז”ל בפרוש: הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה וכו’. אלא החידוש הוא, בצווי הגמור שצוונו רבנו: שלא יעבר על שום אדם מישראל אפילו יום אחד בלי שעה התבודדות. ועל זה אומר רבנו הקדוש, שחיוב הוא על כל אדם, מקטן ועד גדול לעשות בכל יום, לפחות שעה אחת התבודדות.

ונחזור לגמרא הדורשת את הפסוקים הנ”ל. המשך הפסוק הוא: “תבנה ותכונן” – אם אתה עושה כן, דהיינו שאתה עוסק לחשב חשבונו של עולם, אזי “תבנה ותכונן” – תבנה בעולם הזה, ותכונן לעולם הבא. ורשי מסביר שמי שעוסק בחשבון נפש הנ”ל, הוא זוכה להצליח הן בעולם הזה והן בעולם הבא.

המשך הפסוק מדבר על אלה שאינם עושים חשבון נפש: “עיר סיחון” – אם משים אדם עצמו כעיר זה, שמהלך אחר סיחה נאה, דהינו שמתפתה ליצרו ולדברי האפיקורסים ואינו מושל ביצרו, מה כתוב בפסוק שאחריו? “כי אש יצאה מחשבון” – תצא אש מאלו שמחשבים, דהינו הכשרים שעושים חשבון נפש, ותאכל את אלה שאינם מחשבים, שעל זה נאמר, שלעתיד לבוא כל אחד ניכוה מחופתו של חברו, דהיינו שכל מי שקטן יותר במעלה, ניכוה ממי שגדול ממנו.

הרב שלום ארוש במסר במיוחד בשבילך: